המקור ההיסטורי המתאר את מלחמות יהודה המכבי הוא ספר חשמונאים. ספר קדום זה, מתקופת בית שני, מתאר את ההתרחשויות של מלחמות המכבים מפיו של צופה בן התקופה. תיאור זה של המלחמה אינו מצוי בתלמוד, שם מודגש עניין הנס והדלקת הנר.
הסוגיה התלמודית עוסקת בחג החנוכה מנקודת מבט אחת: הדלקת נר חנוכה. הסוגיה במסכת שבת מגדירה את מצוות הדלקת הנר, ובסופה – בתשובה לשאלת הגמרא "מאי חנוכה?" – מוסבר עניין החג, הניצחון על היוונים, ועניין נס פך השמן, שבגללו מדליקים את נרות החנוכה. שמונה ימים אלה אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון. נוהגים להדליק בכל לילה נר אחד נוסף על נרות חנוכה, והוא הנקרא 'שמש', כלומר נר זה מותר להשתמש בו, לראות לאורו, להדליק ממנו לאחרים וכיוצא באלה, ואילו נרות חנוכה אסור להשתמש לאורם כל זמן שהם דולקים למצווה. לפיכך מדליקים את השמש, כדי שלא יבוא להנות מן המצווה אלא ממנו בלבד. וקובעים מקום מיוחד לנר השמש, ולא יעמוד בשורה אחת עם שאר הנרות כדי שיהא ניכר שנר זה אינו מן המצווה. וראוי להקפיד שיהא גם אור אחר בבית חוץ מן הנר הנוסף.